<h1>ספר הנייר הלכ' מליחה</h1>
<h2>דף ו:</h2>
[חולין קי"ב ע"ב] רב מרי בר רחל מלחו ליה בשר נבילה בהדי שחוטה אסרי' רבא דקי"ל מהטמאים לאסור ציר ורוטב וקיפה שלהן של שרצים, דמטעם מליח כרותח לא, דה"מ דמן אבל צירן ורוטבן נפקא לן מהטמאים, וקיימא לן הלכתא דצירן ורוטבן והדומין להן אסורין מדאורייתא וכן כל לחלוחית היוצא מן הטמא. הילכך אם בשר שחוטה נמלח עם בשר נבילה השחוטה נאסרה מן התורה דציר ולחלוחית של בשר הוי דאורייתא ואם יש ספק לחומרא. אבל ציר דגים אינם אלא מדרבנן ואזלינן לקולא, והראנ"ש ומקרייא"ש בלעז וכיוצא בהן שמוכרין הגוים מלוחין הוי ספיקא דרבנן ולקולא ומותרין אם לא ידוע לנו שנמלחו עם דג טמא.
